Vayedaber

נִיִטְמָא. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. לא אָמַר אֶלָּא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. הָא לִלְקוֹת לוֹקֶה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן מְטַמֵּא לַמֵּתִים. שֶׁכֵּן הָיָה שִׁמְשׁוֹן עַצְמוֹ מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אָמַר. כְּשִׁמְשׁוֹן. לֹא אָמַר כְּלוּם. שֶׁלֹּא חָלָה נְזִירוּתוֹ מִפִּיו עָלָיו. מַאי טַעֲמָא. כְּפִי נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ חָלָה מִפִּיו עָלָיו. יָצָא נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁלֹּא חָלָה מִפִּיו עָלָיו אֶלָּא מִפִּי הַדִּיבֵּר. מַאי טַעֲמָא. כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שלא חלה מפיו עליו. הנזירות אלא מפי הדיבור נאמר לה על ידי המלאך כי נזיר אלהים וגו' ולא הוי מתפיס בדבר הנדור:

מתני' דר' יודה. דס''ל אם אמר כנזיר שמשון חיילא עליה נזירות אלא שמטמא למתים לכתחילה והא דקאמר אם נטמא איידי דתני רישא הכי כדפרישית במתני':

נטמא אינו מביא קרבן טומאה. קתני במתני' גבי נזיר שמשון ודייק הש''ס לא אמרן אלא קרבן טומאה הוא שאינו מביא הא ללקות הוא לוקה:

הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר 4a לּ̇ יוֹם. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן נָזִיר מִכְּבָר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מִסְתַּבְּרָא שֶׁתִּדְחֶה נְזִירוּת תּוֹרָה לִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן. מַה טַעֲמָא. כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ תּוֹרָה. יָצָאת נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁאֵינָהּ תּוֹרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מסתברא שתדחה נזירות תורה. סתם נזירות שמפורש בתורה לנזירות שמשון שאינה תורה שהרי לא הוציא שמשון נזירות מפיו כדלקמן ואם כן אפילו חיילא עליה מיד נזירות שמשון מונה נזירות לאחר שלשים יום ומגלח:

הריני נזיר לאחר שלשים יום ונזיר שמשון מעכשיו. מהו מי אמרינן דחיילא עליה נזירות שמשון מיד ותו לא מצי למימני נזירות לאחר ל' יום דהא נזיר שמשון אי אפשר לו לגלח או דילמא מהאי טעמא אמרינן דלא חיילא עליה מיד נזירות שמשון ותדחה לסתם נזירות:

משנה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת גְּדוֹלָה הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת קְטַנָּה אֲפִילוּ מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שָׁעָה אַחַת הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אַחַת נָזִיר שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם שֶׁאֵין נוֹזְרִין לְשָׁעוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נזיר שלשים ואחד יום שאין ניזורים שעות. דכתיב ימי נזרו והרי הוא כאלו אמר שלשים ואחד יום והכא לא אמרינן דשעה אחת דאמר נזירות בפני עצמה היא הואיל ויש לצרפה עם מנין שלשים שהזכיר בתחלה:

הריני נזיר יום אחד. ובנוסחת הבבלי הריני נזיר ויום אחד ומכיון שאמר הריני נזיר קבל עליו נזירות אחת וכי הדר ואמר ויום אחד הרי יש כאן נזירות אחרת דאין נזירות פחות מל' יום וכן נמי כי אמר הריני נזיר ושעה אחת והריני נזיר אחת ומחצה יש כאן שתי נזירות שאי אפשר להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות שלא יהיה נזיר ל' יום ומשום הכי הרי זה נזיר שתים ומגלח לסוף שלשים ונוהג נזירות אחרת:

אחת גדולה. בין שאמר הריני נזיר נזירות אחת גדולה ובין שאמר הריני נזיר אחת קטנה ובין שאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם נוהג בנזירות שלשים יום דגדולה דקאמר כלומר גדול עלי הנזירות דטריחא עלי או קטנה דלא טריחא עלי כלל ומכאן ועד סוף העולם דקאמר הכי משמע זאת הנזירות ארוכה עלי כמכאן ועד סוף העולם:

מתני' סתם נזירות שלשים יום. כדמפרש בגמרא דכתיב קדוש יהיה יהי''ה בגימטריא שלשים מכאן סמכו לומר שאין נזירות פחות משלשים יום:

הלכה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם כול'. בַּר קַפָּרָה אָמַר י̇ה̇י̇ה̇. תַּלְתִּין. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹנָתָן. כְּנֶגֶד כ̇ט̇ פְּעָמִים שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת נָזִיר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר. וְהָא תַּלְתִּין אִינּוּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַחֵר לְחִידּוּשׁוֹ יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ יָצָא. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. גַּדֵּל פֶרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כַּמָּה הוּא גִּידּוּל שִׂיעֵר. ל̇ יוֹם. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וּבָֽכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים. מַה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁלֹשִׁים אַף יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. יָמִים שֶׁהוּתְּרוּ. שֶׁהִתִּירָן מֹשֶׁה וּבֵית דִּינוֹ. וְאֵין פָּחוֹת מִל̇. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. עַד מְלֹאת הַיָּמִים. וְכַמָּה הֵן יָמִים מְלֵיאִין. ל̇ יוֹם. 4b מֵעַתָּה אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. יָמִים יָמִם כְּתִיב. חָסֵר יוּ''ד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מטילין אותו לחומרין. טעמא דסיפא דמתני' מפרש דלא אמרינן ליחזייה כמלאה קישואים ודלועים ותיהוי ליה תקנתא דליהוי נזיר כפי חשבון שהקופה מחזקת קישואים אלא רואין אותה לחומרא:

בתחילה וכו'. כלומר כל מה שאתה אומר רואין אותה כאלו מלאה באלו הפירות אני אומר שמא בקטנים ממין זה נתכוין עד שאני אומר שמא למלאה חרדל נתכוין דמגו דנתכוין לנזירות הולכין אחר ספקו להחמיר:

פונדקרין. מין שקדים:

אחד לחידושו יצא. פסוק אחד נזר אלהיו על ראשו לחידושו יצא דלשון כתר הוא כמדתרגמינן ובלילא ואינו מן המנין:

גמ' כנגד כ''ט פעמים שכתוב בתורה. והא דהוו שלשים יום משום דביום שלשים מגלח ומביא קרבנותיו:

והא תלתין אינון. דכתיבי בפרשה:

על דעתיה דבר קפרא. שלשים שלמין בעינן ואם גילח ביום שלשים לא יצא אבל לרבי יוחנן לא רמיזי בתורה אלא כ''ט ולכתחילה בעינן שלשים ואם גילח ביום שלשים יצא:

ואית דבעו נישמעינה. לסתם נזירות שלשים יום:

מה ימים שנאמר להלן ל'. דכתיב ירח:

ימים שהתירן משה ובית דינו. הראשונים קדריש והתירן משה לאלעזר ולאיתמר בני אהרן דכתיב ראשיכם אל תפרעו וסתם פרע שלשים יום:

וכמה הן ימים מלאין. ימים שצריכין למלאות שלשים יום הן שחדשה של לבנה אינה אלא כ''ט יום ומחצה ופעמים שהוא צריך להשלים החדש למנין שלשים:

מעתה. אם נימא דלהאי מ''ד אם גילח יום שלשים לא יצא דלמלאות החדש שלשים יום שלימין הן:

ימם כתיב חסר יו''ד. ללמד דאפי' ביום שלשים יצא והא דדרשינן למלאות לכתחילה הוא דבעינן שלימים:

תַּמָּן תַּנִינָן. הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר מִיכָּן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. שַׁנְייָא הִיא דָּמַר. אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכא. והכא במתני' הוא אמר אכין באם אמר מכאן ועד סוף העולם אינו נזיר אלא שלשים יום דאריכא לי הדא מילתא כמכאן עד סוף העולם קאמר ואמאי לא אמרינן התם נמי אריכא לי הדא מילתא כמכאן עד מקום פלוני קאמר:

ותני. בתוספתא כן דלא מיקרי נזיר עולם אלא בשלא נתן קצבה לנזירותו:

שנייא היא. הכא דאמר אחת דמשמע חדא נזירות בלבד הוא דקביל עליה והילכך האי דקאמר עד סוף העולם ע''כ אריכא לי הדא מילתא קאמר אבל התם דלא קאמר אלא הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני הילכך אמרינן שקיבל עליו נזירות כמנין הימים שמכאן עד מקום פלוני. הריני נזיר שלשים יום ויום א' נזיר שתים. ולא אמרינן מדחזי לצירוף יום אחד בהדי שלשים חדא נזירות הויא משום דיום יתירא דאמר אפסקיה:

הנותן תקוה לנזירותו. שנתן קצבה כך וכך שנים אין מתירין אותו לגלח ואע''פ שהקצבה יותר מכדי חייו הוא לא אמרינן דדין נזיר עולם יש לו ומגלח אחת לי''ב חדש דהואיל שנתן קצבה לדבריו אין זה נזיר עולם:

תמן תנינן. לקמן הלכה ה' הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני ואם יותר משלשים יום נזיר כמנין הימים:

רַב אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְיוֹם אֶחָד. נָזִיר שְׁתַּיִם. דַּהֲוָא יְכִיל מֵימַר. שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד. הֲרֵינִי נָזִיר שָׁעָה אַחַת. הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה. הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. מָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. ל̇ וְאַחַת שָׁעָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַבָּנִין. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה עַל הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְיוֹם אֶחָד. שֶׁאֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא אַחַת. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְעוֹד יוֹם אֶחָד. שֶׁרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. נָזִיר שְׁתַּיִם. וְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נָזִיר אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דהוי יכיל מימר שלשים ואחד יום. ומדלא אמר כן לנזירות שנייה נתכוין ואין נזירות פחות משלשים יום הילכך נזיר שתים:

מתני' פליגא על רב הריני נזיר וכו'. מסיפא דמתני' פריך דקתני הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר שלשים ואחד יום שאין נוזרים לשעות והאי ושעה אחת דקאמר ליום אחד נתכוין קתני מיהת שלשים ואחד יום ותו לא וקשיא לרב:

מה הוה ליה מימר. שאני מתני' דמה הוי ליה למימר בענין אחר וכי היה יכול לומר שלשים ואחת שעה בתמיה ועל כרחו היה צריך לומר שלשים יום ואחת שעה והילכך אמרינן האי שעה יום הוא וחדא נזירות היא דחזי לאצטרופי אבל הכא מדלא אמר שלשים ואחד יום ודאי לשתי נזירות נתכוין:

מתניתא פליגא על רב גרסינן. האי ברייתא ודאי פליגא עליה דקתני לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא אלא באומר ועוד יום אחד דבהא קאמר רבי ישמעאל נזיר שתים אבל באומר שלשים יום ויום אחד אע''ג דהאי יום בתרא לישנא יתירא הוא לא אמרי' לטפויי קאתי ואין נזיר אלא אחת שלשים ואחד יום:

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֵׂיעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאֵי זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשֵׂיעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם אָמַר אַחַת גְּדוֹלָה נָזַרְתִּי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם אָמַר סְתָם נָזַרְתִּי רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵיאָה חַרְדָּל וְנָזִיר כָּל יָמָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' הרי זה נזיר לעולם לפי ששערות ראשו מרובים משני חייו ולא נזיר עולם ממש דאלו נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש וזה מגלח אחד לשלשים יום הואיל ותלה נזירותו בדברי חלוקים הוי כאלו נדר מנין נזירות כמנין שער ראשו ועפר הארץ מה שאין כן בנזיר עולם שלא חלק נזיריות שלו אלא נעשה הכל נזירות אחת:

רבי אומר אין זה מגלח אחד לשלשים יום. דכיון דאמר הריני נזיר הכל נזירות אחת היא ואינו מגלח אלא לי''ב חדש כנזיר עולם:

ואיזהו שהוא מגלח אחד לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי. דבכי הא מוכח דנזירות מופסקות קבל עליו כמנין שער ראשו ואין הלכה כרבי:

מלא הבית. בית רקנית או קופה רקנית:

אחת גדולה נזרתי. נזירות אחת קבלתי עלי ונראית לי גדולה כמלא הבית נזיר שלשים יום ואם אמר סתם נזרתי ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים לשוני ה''ז נזיר כל ימיו ומגלח אחת לי''ב חדש כדין נזיר עולם:

הלכה: הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כול'. אָמַר רִבִּי מַנִּי. מְטִילִין אוֹתוֹ לְחוֹמָרִין. כַּתְּחִילָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ מְלֵיאָה אֶתְרוֹגִין. וְאַחַר כָּךְ רִמּוֹנִים. וְאַחַר כָּךְ אֱגוֹזִים. וְאַחַר כָּךְ פונדקרין. וְאַחַר כָּךְ פִּילְפְּלִין. וְאַחַר כָּךְ שׁוּמְשְׁמִין. וְאַחַר כָּךְ חַרְדָּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פונדקרין. מין שקדים:

אחד לחידושו יצא. פסוק אחד נזר אלהיו על ראשו לחידושו יצא דלשון כתר הוא כמדתרגמינן ובלילא ואינו מן המנין:

גמ' כנגד כ''ט פעמים שכתוב בתורה. והא דהוו שלשים יום משום דביום שלשים מגלח ומביא קרבנותיו:

והא תלתין אינון. דכתיבי בפרשה:

ואית דבעו נישמעינה. לסתם נזירות שלשים יום:

מה ימים שנאמר להלן ל'. דכתיב ירח:

מעתה. אם נימא דלהאי מ''ד אם גילח יום שלשים לא יצא דלמלאות החדש שלשים יום שלימין הן:

ימם כתיב חסר יו''ד. ללמד דאפי' ביום שלשים יצא והא דדרשינן למלאות לכתחילה הוא דבעינן שלימים:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. הַנּוֹתֵן תִּקְוָה לִנְזִירוּתוֹ אֵין מַתִירִין אוֹתוֹ לְגַלֵּחַ. וְתַנֵּי כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר כָּל יָמַיי. הֲרֵי אֲנִי נְזִיר עוֹלָם מֵאָה שָׁנָה וּמָאתַייִם שָׁנָה. אֵין זֶה נְזִיר עוֹלָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ותני. בתוספתא כן דלא מיקרי נזיר עולם אלא בשלא נתן קצבה לנזירותו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source