Nazir
Daf 4a
משנה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת גְּדוֹלָה הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת קְטַנָּה אֲפִילוּ מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שָׁעָה אַחַת הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אַחַת נָזִיר שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם שֶׁאֵין נוֹזְרִין לְשָׁעוֹת.
Traduction
Le Naziréat indéterminé (sans fixation d’une limite de temps) est d’un mois (27)V. ci-après, (6, 3).. Soit que l’on dise: ''je veux être Nazir pour une longue durée'', soit ''je veux être Nazir pour une courte durée'', se fut-on engagé ainsi depuis ce moment jusqu’à la fin du monde, le Naziréat est d’un mois (28)On suppose que, dans sa pensée, la période de 30 jours est considérée comme infinie.. S’il dit: ''je veux être Nazir un jour en plus'' ou: ''je veux être Nazir et une heure de plus'', ou: ''je veux être Nazir et une moitié'', il s’est engagé à deux périodes d’abstinence. Mais s’il a précisé vouloir ajouter une heure aux 30 jours réguliers du Naziréat, il sera Nazir 31 jours, car on ne tient pas compte des heures en fait de Naziréat. G. Bar-Qappara dit: le mot IHYE, sera (Nb 6, 5) équivaut (par la supputation des lettres) au nombre 30 (voilà pourquoi le naziréat simple aura le même nombre de jours). Selon R. Samuel b. Nahman, au nom de R. Jonathan, ce nombre est ainsi fixé par rapport au chiffre de 29 fois d’emploi du terme Nazir, dans le chapitre consacré à ce sujet (29)''Le 30e jour est compté à part, comme celui de la cessation, ou celui auquel il est permis de se raser, puis d'offrir le sacrifice. Cf. Sifri, section Nasso, ch. 25; Midrash Rabba sur Nb ch. 10.''. -Mais le nombre des emplois du mot Nazir n’est-il pas de trente? -C’est vrai, dit R. Yossé b. R. Aboun, mais l’un de ces versets sert à indiquer une première fois le précepte même du Naziréat (réservant les 29 autres à l’application de la durée du temps d’abstinence à observer).
Pnei Moshe non traduit
מתני' סתם נזירות שלשים יום. כדמפרש בגמרא דכתיב קדוש יהיה יהי''ה בגימטריא שלשים מכאן סמכו לומר שאין נזירות פחות משלשים יום:
אחת גדולה. בין שאמר הריני נזיר נזירות אחת גדולה ובין שאמר הריני נזיר אחת קטנה ובין שאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם נוהג בנזירות שלשים יום דגדולה דקאמר כלומר גדול עלי הנזירות דטריחא עלי או קטנה דלא טריחא עלי כלל ומכאן ועד סוף העולם דקאמר הכי משמע זאת הנזירות ארוכה עלי כמכאן ועד סוף העולם:
הריני נזיר יום אחד. ובנוסחת הבבלי הריני נזיר ויום אחד ומכיון שאמר הריני נזיר קבל עליו נזירות אחת וכי הדר ואמר ויום אחד הרי יש כאן נזירות אחרת דאין נזירות פחות מל' יום וכן נמי כי אמר הריני נזיר ושעה אחת והריני נזיר אחת ומחצה יש כאן שתי נזירות שאי אפשר להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות שלא יהיה נזיר ל' יום ומשום הכי הרי זה נזיר שתים ומגלח לסוף שלשים ונוהג נזירות אחרת:
נזיר שלשים ואחד יום שאין ניזורים שעות. דכתיב ימי נזרו והרי הוא כאלו אמר שלשים ואחד יום והכא לא אמרינן דשעה אחת דאמר נזירות בפני עצמה היא הואיל ויש לצרפה עם מנין שלשים שהזכיר בתחלה:
הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר 4a לּ̇ יוֹם. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן נָזִיר מִכְּבָר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מִסְתַּבְּרָא שֶׁתִּדְחֶה נְזִירוּת תּוֹרָה לִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן. מַה טַעֲמָא. כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ תּוֹרָה. יָצָאת נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁאֵינָהּ תּוֹרָה.
Traduction
Lorsque quelqu’un dit vouloir être simple nazir au bout du mois, et il se trouve déjà être dans le cas du Naziréat de Samson, cette dernière situation est-elle de suite imputable à l’individu, de sorte qu’il ne peut plus s’engager dans un naziréat simple, ou celle-ci sera-t-elle suspendue de façon à faire place (après un mois) au naziréat simple? Il semble, répond R. Hinena, que le Naziréat de la Bible (le simple) doit l’emporter sur celui de Samson (cet individu pourra donc observer un mois simple s’abstention), car il est dit (Nb 6, 21): Ainsi fera-t-il en sus de la règle (tora) relative à son abstinence; on en déduit qu’il sera ainsi pour le Naziréat légal (de la Tora), non pour celui de Samson, qui n’est pas légal (mais d’institution doctrinale).
Pnei Moshe non traduit
הריני נזיר לאחר שלשים יום ונזיר שמשון מעכשיו. מהו מי אמרינן דחיילא עליה נזירות שמשון מיד ותו לא מצי למימני נזירות לאחר ל' יום דהא נזיר שמשון אי אפשר לו לגלח או דילמא מהאי טעמא אמרינן דלא חיילא עליה מיד נזירות שמשון ותדחה לסתם נזירות:
מסתברא שתדחה נזירות תורה. סתם נזירות שמפורש בתורה לנזירות שמשון שאינה תורה שהרי לא הוציא שמשון נזירות מפיו כדלקמן ואם כן אפילו חיילא עליה מיד נזירות שמשון מונה נזירות לאחר שלשים יום ומגלח:
נִיִטְמָא. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. לא אָמַר אֶלָּא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. הָא לִלְקוֹת לוֹקֶה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן מְטַמֵּא לַמֵּתִים. שֶׁכֵּן הָיָה שִׁמְשׁוֹן עַצְמוֹ מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אָמַר. כְּשִׁמְשׁוֹן. לֹא אָמַר כְּלוּם. שֶׁלֹּא חָלָה נְזִירוּתוֹ מִפִּיו עָלָיו. מַאי טַעֲמָא. כְּפִי נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ חָלָה מִפִּיו עָלָיו. יָצָא נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁלֹּא חָלָה מִפִּיו עָלָיו אֶלָּא מִפִּי הַדִּיבֵּר. מַאי טַעֲמָא. כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן.
Traduction
Si cet homme est devenu impur, est-il dit, il n’est pas tenu d’offrir un sacrifice d’impureté''. Il y a seulement la dispense d’offrir un sacrifice; mais la pénalité des coups de lanière subsiste en ce cas. Cet avis de la Mishna doit émaner de R. Juda, car il a été enseigné en son nom (25)Tossefta à ce, ch. 1.: Un Nazir à la manière de Samson peut (malgré son état) se rendre impur pour enterrer les morts, comme Samson lui-même l’a fait. Selon R. Simon, l’expression: ''comme Samson'' (pour s’engager à l’abstinence) n’équivaut à rien, car celui-ci ne s’est pas engagé au Naziréat de sa propre bouche. Or il est dit (ibid.): aux termes (26)Littéralement: d'après la bouche. de son engagement; il faut donc avoir prononcé soi-même son vœu de naziréat, à l’exclusion du Naziréat de Samson, lequel n’a eu lieu qu’à l’instigation de la Providence, comme il est dit (Jg 13, 4): Car cet enfant devra être un abstème de Dieu dès le sein maternel.
Pnei Moshe non traduit
נטמא אינו מביא קרבן טומאה. קתני במתני' גבי נזיר שמשון ודייק הש''ס לא אמרן אלא קרבן טומאה הוא שאינו מביא הא ללקות הוא לוקה:
מתני' דר' יודה. דס''ל אם אמר כנזיר שמשון חיילא עליה נזירות אלא שמטמא למתים לכתחילה והא דקאמר אם נטמא איידי דתני רישא הכי כדפרישית במתני':
שלא חלה מפיו עליו. הנזירות אלא מפי הדיבור נאמר לה על ידי המלאך כי נזיר אלהים וגו' ולא הוי מתפיס בדבר הנדור:
Nazir
Daf 4b
משנה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֵׂיעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאֵי זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשֵׂיעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם אָמַר אַחַת גְּדוֹלָה נָזַרְתִּי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם אָמַר סְתָם נָזַרְתִּי רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵיאָה חַרְדָּל וְנָזִיר כָּל יָמָיו.
Traduction
S’il dit: ''que je sois Nazir comme les cheveux de ma tête, ou comme la poussière de la terre, ou comme le sable de la mer'', il sera engagé à perpétuité; mais il pourra se faire raser à la fin de chaque mois. Selon Rabbi, au contraire, il ne lui est pas permis de se faire raser tous les 30 jours; cette autorisation est seulement accordée à celui qui dit: ''que je sois engagé au Naziréat comme les cheveux de ma tête, ou la poussière de la terre, ou le sable de la mer''. S’il dit: ''que je sois Nazir plein la maison, ou une hotte pleine'', on l’examine et on lui demande ce qu’il a entendu par là. S’il répond avoir sous-entendu par là une longue période, il sera Nazir 30 jours; mais s’il dit avoir compris par là un Naziréat ordinaire (indéterminé), on considère que la ''hotte'' (sus énoncée) pourrait être remplie par des grains de moutarde, et il devra rester Nazir toute sa vie.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הרי זה נזיר לעולם לפי ששערות ראשו מרובים משני חייו ולא נזיר עולם ממש דאלו נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש וזה מגלח אחד לשלשים יום הואיל ותלה נזירותו בדברי חלוקים הוי כאלו נדר מנין נזירות כמנין שער ראשו ועפר הארץ מה שאין כן בנזיר עולם שלא חלק נזיריות שלו אלא נעשה הכל נזירות אחת:
רבי אומר אין זה מגלח אחד לשלשים יום. דכיון דאמר הריני נזיר הכל נזירות אחת היא ואינו מגלח אלא לי''ב חדש כנזיר עולם:
ואיזהו שהוא מגלח אחד לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי. דבכי הא מוכח דנזירות מופסקות קבל עליו כמנין שער ראשו ואין הלכה כרבי:
מלא הבית. בית רקנית או קופה רקנית:
אחת גדולה נזרתי. נזירות אחת קבלתי עלי ונראית לי גדולה כמלא הבית נזיר שלשים יום ואם אמר סתם נזרתי ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים לשוני ה''ז נזיר כל ימיו ומגלח אחת לי''ב חדש כדין נזיר עולם:
הלכה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם כול'. בַּר קַפָּרָה אָמַר י̇ה̇י̇ה̇. תַּלְתִּין. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹנָתָן. כְּנֶגֶד כ̇ט̇ פְּעָמִים שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת נָזִיר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר. וְהָא תַּלְתִּין אִינּוּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַחֵר לְחִידּוּשׁוֹ יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ יָצָא. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. גַּדֵּל פֶרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כַּמָּה הוּא גִּידּוּל שִׂיעֵר. ל̇ יוֹם. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וּבָֽכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים. מַה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁלֹשִׁים אַף יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. יָמִים שֶׁהוּתְּרוּ. שֶׁהִתִּירָן מֹשֶׁה וּבֵית דִּינוֹ. וְאֵין פָּחוֹת מִל̇. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. עַד מְלֹאת הַיָּמִים. וְכַמָּה הֵן יָמִים מְלֵיאִין. ל̇ יוֹם. 4b מֵעַתָּה אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. יָמִים יָמִם כְּתִיב. חָסֵר יוּ''ד.
Traduction
Selon l’avis de Bar-Qappara, si l’on s’est rasé au 30e jour (30)Ci-après,(4,1)., le temps réglementaire de l’abstinence n’est pas accompli (il faut 30 jours complets); selon l’avis de R. Yohanan, il est permis d’achever l’abstinence en ce jour. Selon d’autres, on déduit la périodicité simple (d’un mois) de ce qu’il est dit (ibid.): laisser croître les boucles des cheveux de la tête; or, combien de temps faut-il pour cette croissance? 30 jours. Selon un autre enseignement, on sait quelle sera cette durée, de ce qu’il est dit (Dt 21, 13): elle pleurera son père et sa mère pendant un mois (avec redondance du mot final jours). Or, comme dans ce verset le terme jours équivaut à celui de 30, il en sera de même de ce mot jours usité ici (au sujet du Naziréat). Selon d’autres encore, on déduira cette durée de ce qu’il est dit (Nb 6, 12): Ces premiers jours seront à défalquer, car son abstinence a été violée; or, les jours qui ont été décomptés sont ceux qu’ont levés Moïse et son tribunal, lesquels ne sont pas inférieurs à 30. Selon d’autres enfin, on déduira cette durée de ce qu’il est dit (ibid. 5): jusqu’au plein accomplissement des jours; or, le nombre des jours pleins (ou d’un mois lunaire plein) est de 30 (dépassant 29 jours 1/2). Est-ce à dire, selon ces explications, que le Nazir qui serait rasé le 30e jours n’a pas accompli son devoir? -Si, répond R. Isaac b. Eléazar, car le terme YAMIM (jours) du dernier verset cité est écrit sans I à la fin YAMM (de ce mode défectueux, on conclut qu’il est permis de cesser au 30e jours).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כנגד כ''ט פעמים שכתוב בתורה. והא דהוו שלשים יום משום דביום שלשים מגלח ומביא קרבנותיו:
והא תלתין אינון. דכתיבי בפרשה:
אחד לחידושו יצא. פסוק אחד נזר אלהיו על ראשו לחידושו יצא דלשון כתר הוא כמדתרגמינן ובלילא ואינו מן המנין:
על דעתיה דבר קפרא. שלשים שלמין בעינן ואם גילח ביום שלשים לא יצא אבל לרבי יוחנן לא רמיזי בתורה אלא כ''ט ולכתחילה בעינן שלשים ואם גילח ביום שלשים יצא:
ואית דבעו נישמעינה. לסתם נזירות שלשים יום:
מה ימים שנאמר להלן ל'. דכתיב ירח:
ימים שהתירן משה ובית דינו. הראשונים קדריש והתירן משה לאלעזר ולאיתמר בני אהרן דכתיב ראשיכם אל תפרעו וסתם פרע שלשים יום:
וכמה הן ימים מלאין. ימים שצריכין למלאות שלשים יום הן שחדשה של לבנה אינה אלא כ''ט יום ומחצה ופעמים שהוא צריך להשלים החדש למנין שלשים:
מעתה. אם נימא דלהאי מ''ד אם גילח יום שלשים לא יצא דלמלאות החדש שלשים יום שלימין הן:
ימם כתיב חסר יו''ד. ללמד דאפי' ביום שלשים יצא והא דדרשינן למלאות לכתחילה הוא דבעינן שלימים:
הלכה: הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כול'. אָמַר רִבִּי מַנִּי. מְטִילִין אוֹתוֹ לְחוֹמָרִין. כַּתְּחִילָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ מְלֵיאָה אֶתְרוֹגִין. וְאַחַר כָּךְ רִמּוֹנִים. וְאַחַר כָּךְ אֱגוֹזִים. וְאַחַר כָּךְ פונדקרין. וְאַחַר כָּךְ פִּילְפְּלִין. וְאַחַר כָּךְ שׁוּמְשְׁמִין. וְאַחַר כָּךְ חַרְדָּל.
Traduction
R. Mena dit: dans cet examen, on procède d’une façon aggravante (on commencera par les plus grands fruits, et l’on finira par les plus petits). Ainsi, on lui demandera: Avais-tu en vue un panier plein de cédrats, ou de grenades, ou de noix, ou de noisettes (32)Le commentaire bref, en marge des éditions de Cracovie et de Krotoschin, a: Nocello., ou de grains de poivre, ou de sésame (pavot), ou enfin de moutarde?
Pnei Moshe non traduit
גמ' מטילין אותו לחומרין. טעמא דסיפא דמתני' מפרש דלא אמרינן ליחזייה כמלאה קישואים ודלועים ותיהוי ליה תקנתא דליהוי נזיר כפי חשבון שהקופה מחזקת קישואים אלא רואין אותה לחומרא:
בתחילה וכו'. כלומר כל מה שאתה אומר רואין אותה כאלו מלאה באלו הפירות אני אומר שמא בקטנים ממין זה נתכוין עד שאני אומר שמא למלאה חרדל נתכוין דמגו דנתכוין לנזירות הולכין אחר ספקו להחמיר:
פונדקרין. מין שקדים:
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. הַנּוֹתֵן תִּקְוָה לִנְזִירוּתוֹ אֵין מַתִירִין אוֹתוֹ לְגַלֵּחַ. וְתַנֵּי כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר כָּל יָמַיי. הֲרֵי אֲנִי נְזִיר עוֹלָם מֵאָה שָׁנָה וּמָאתַייִם שָׁנָה. אֵין זֶה נְזִיר עוֹלָם.
Traduction
– R. Yossé b. Aboun dit au nom de Rav: celui qui assigne au Naziréat une limite très reculée n’aura jamais la faculté de se raser (de s’interrompre). En effet, on a enseigné aussi (33)Tossefta, ibid.: celui qui déclare vouloir être Nazir ''toute sa vie'', ou ''Nazir à perpétuité'', ou ''pendant cent ans'', ou ''pendant 200 ans'', ne sera pas Nazir pour toujours (et il n’a pas le privilège afférent à ce dernier titre, de pouvoir se faire raser à la fin de chaque année).
Pnei Moshe non traduit
הנותן תקוה לנזירותו. שנתן קצבה כך וכך שנים אין מתירין אותו לגלח ואע''פ שהקצבה יותר מכדי חייו הוא לא אמרינן דדין נזיר עולם יש לו ומגלח אחת לי''ב חדש דהואיל שנתן קצבה לדבריו אין זה נזיר עולם:
ותני. בתוספתא כן דלא מיקרי נזיר עולם אלא בשלא נתן קצבה לנזירותו:
תַּמָּן תַּנִינָן. הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר מִיכָּן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. שַׁנְייָא הִיא דָּמַר. אַחַת.
Traduction
On a enseigné plus loin: ''Si quelqu’un dit vouloir être Nazir d’ici jusqu’à tel endroit, on estimera combien de journées il faudrait pour se rendre de là à tel endroit, et lorsque la durée est inférieure à un mois, le Naziréat aura la périodicité réglementaire du mois; si la durée est supérieure, le Naziréat sera équivalent au nombre complet des jours''. Comment donc se fait-il que, selon les termes de notre Mishna, ''celui qui s’est engagé depuis ce moment jusqu’à la fin du monde, sera Nazir, un mois'' (pas plus)? C’est que l’énoncé contient le mot un (d’où l’on conclut à un seul mois de Naziréat)
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לקמן הלכה ה' הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני ואם יותר משלשים יום נזיר כמנין הימים:
וכא. והכא במתני' הוא אמר אכין באם אמר מכאן ועד סוף העולם אינו נזיר אלא שלשים יום דאריכא לי הדא מילתא כמכאן עד סוף העולם קאמר ואמאי לא אמרינן התם נמי אריכא לי הדא מילתא כמכאן עד מקום פלוני קאמר:
שנייא היא. הכא דאמר אחת דמשמע חדא נזירות בלבד הוא דקביל עליה והילכך האי דקאמר עד סוף העולם ע''כ אריכא לי הדא מילתא קאמר אבל התם דלא קאמר אלא הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני הילכך אמרינן שקיבל עליו נזירות כמנין הימים שמכאן עד מקום פלוני. הריני נזיר שלשים יום ויום א' נזיר שתים. ולא אמרינן מדחזי לצירוף יום אחד בהדי שלשים חדא נזירות הויא משום דיום יתירא דאמר אפסקיה:
רַב אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְיוֹם אֶחָד. נָזִיר שְׁתַּיִם. דַּהֲוָא יְכִיל מֵימַר. שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד. הֲרֵינִי נָזִיר שָׁעָה אַחַת. הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה. הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. מָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. ל̇ וְאַחַת שָׁעָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַבָּנִין. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה עַל הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְיוֹם אֶחָד. שֶׁאֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא אַחַת. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְעוֹד יוֹם אֶחָד. שֶׁרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. נָזִיר שְׁתַּיִם. וְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נָזִיר אַחַת.
Traduction
.Rav dit: celui qui aurait fait vœu ''d’être Nazir 30 jours et un jour) le sera deux fois (2 mois); car s’il n’avait eu en vue qu’un Naziréat, il aurait dit de suite: ''31 jours''. La suite de notre Mishna n’est-elle pas opposée à Rav, en disant: ''Celui qui voudra être Nazir un jour de plus, ou une heure de plus, ou une heure et une moitié (sans dire davantage) sera engagé pour 2 périodes d’abstinence''? (Pourquoi donc Rav déduit-il l’obligation d’un second Naziréat, de ce que l’on n’a pas énoncé un seul nombre )? C’est que là on ne saurait émettre l’hypothèse que l’auteur de l’énoncé aurait dû parler de ''31 heures'' (s’il n’avait eu qu’une abstinence en vue; il est donc forcément question, dans cette suite, d’une nouvelle période; tandis qu’au cas invoqué par Rav il s’agirait d’une seule période si l’énoncé disait: 31 jours). La barayeta suivante est opposée à l’avis de Rav; R. Ismaël et R. aqiba sont d’accord à n’imposer qu’une abstinence à celui qui déclare vouloir être Nazir 30 jours et un jour (31)Malgré la superfluité de ce dernier mot jour, il s'agit de 31 jours.; il n’y a désaccord entre eux qu’au sujet de celui qui dit ''vouloir être Nazir 30 jours et encore un jour'': en ce cas, selon R. Ismaël, il y a obligation de 2 Naziréats; selon R. aqiba, l’auteur de l’énoncé ne sera soumis qu’à une période de Nazir simple.
Pnei Moshe non traduit
דהוי יכיל מימר שלשים ואחד יום. ומדלא אמר כן לנזירות שנייה נתכוין ואין נזירות פחות משלשים יום הילכך נזיר שתים:
מתני' פליגא על רב הריני נזיר וכו'. מסיפא דמתני' פריך דקתני הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר שלשים ואחד יום שאין נוזרים לשעות והאי ושעה אחת דקאמר ליום אחד נתכוין קתני מיהת שלשים ואחד יום ותו לא וקשיא לרב:
מה הוה ליה מימר. שאני מתני' דמה הוי ליה למימר בענין אחר וכי היה יכול לומר שלשים ואחת שעה בתמיה ועל כרחו היה צריך לומר שלשים יום ואחת שעה והילכך אמרינן האי שעה יום הוא וחדא נזירות היא דחזי לאצטרופי אבל הכא מדלא אמר שלשים ואחד יום ודאי לשתי נזירות נתכוין:
מתניתא פליגא על רב גרסינן. האי ברייתא ודאי פליגא עליה דקתני לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא אלא באומר ועוד יום אחד דבהא קאמר רבי ישמעאל נזיר שתים אבל באומר שלשים יום ויום אחד אע''ג דהאי יום בתרא לישנא יתירא הוא לא אמרי' לטפויי קאתי ואין נזיר אלא אחת שלשים ואחד יום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source